מיסוי לישראלים בספרד וחוק בקהאם - איך לא ליפול בין הכיסאות

מיסוי הוא אחד הנושאים שהכי מפחידים ישראלים שעוברים לספרד - ובצדק. מדובר במערכת חוקים כפולה: מצד אחד ישראל, שמכירה אתכם כתושבים לשעבר (או נוכחיים), ומצד שני ספרד, שרואה אתכם מגיעים עם הכנסות, נכסים והרגלים כלכליים משלכם. בלי תכנון נכון, אפשר למצוא את עצמכם במצב שבו שתי המדינות “רוצות חתיכה מהעוגה” - ואתם באמצע.

הבסיס הוא להבין מהי “תושבות מס”. בישראל מדובר בעיקר במבחן “מרכז החיים”: איפה המשפחה, איפה הנכס העיקרי, איפה העבודה והעסק, איפה מנהלים חשבונות הבנק וההשקעות. בספרד מסתכלים קודם כול על מספר הימים - מעל 183 ימים בשנה - ואז גם על מרכז האינטרסים הכלכליים והאישיים. יכול להיות מצב שבו ישראל טוענת שאתם עדיין תושבי מס שלה, וספרד טוענת שהפכתם לתושבי מס שלה - ובדיוק כאן נכנסת לפעולה אמנת המס בין המדינות.

האמנה נועדה למנוע כפל מס, אבל היא לא עובדת “באוטומט”. צריך לדעת איך להפעיל אותה: למלא טפסים, להציג אישורי תושבות מס, לדווח בצורה נכונה בשתי המדינות ולעיתים גם לבקש זיכוי מס אחד על תשלום שכבר בוצע במדינה השנייה. למשל, ישראלי שמשכיר דירה בישראל אבל חי כעת בספרד - צריך להבין האם ההכנסה הזו ממוסה רק בישראל, גם בספרד, ובאיזה סדר. אותו דבר לגבי משכורת, פעילות כעצמאי, דיבידנדים, ריבית והכנסות הון.

עוד נקודה קריטית היא “מתי” עושים את ניתוק התושבות (אם בכלל). יש מי שבוחר להשאיר את עצמו כתושב מס ישראלי מתוך שיקולים מסוימים, ויש מי ששואף לנתק תושבות כדי לא להיות חייב במס על הכנסות מחו״ל. שני המסלולים לגיטימיים, אבל כל אחד דורש מהלכים שונים - למשל שינוי כתובת רשמית, מכירה או השכרה של נכסים, שינוי דפוסי שהייה בארץ ועוד.

כשמוסיפים למשוואה את המיסוי הספרדי - מדרגות מס, ביטוח לאומי ספרדי, מס רווחי הון, מס ירושה (שיכול להיות משמעותי) - מבינים שזה לא משהו שנכון לנהל “על הדרך”. תכנון מס נכון מול שני צדדים, גם אם נשמע כבד, בדרך כלל חוסך הרבה מאוד כסף, וגם נותן שקט נפשי. אחת ההזדמנויות שמושכות הרבה ישראלים - במיוחד שכירים בהייטק או מנהלים שמגיעים עם חוזה עבודה בספרד - היא מה שמכונה “חוק בקהאם” (המשטר המיוחד לעובדים זרים). מדובר במסלול שמאפשר, למי שעומד בתנאים, לשלם מס בשיעור קבוע על הכנסות שמקורן בספרד בלבד, לרוב סביב 24% עד תקרה מסוימת, במקום להיחשף למדרגות המס הרגילות שמגיעות לשיעורים גבוהים יותר, וגם בלי לדווח על כל ההכנסות העולמיות כפי שתושב מס ספרדי רגיל חייב לעשות.​

זה נשמע חלום - אבל חשוב להבין את האותיות הקטנות: החוק מתאים רק למצבים מסוימים (למשל הגעה בעקבות חוזה עבודה חדש, אי‑היותכם תושבי מס בספרד בשנים קודמות, לוח זמנים קשיח להגשת הבקשה, מגבלות על הכנסות פסיביות מסוימות ועוד). בחלק מהמקרים, בחירה בחוק בקהאם יכולה להיות מעולה לשנים הראשונות, אבל פחות מתאימה לטווח הארוך - במיוחד אם יש לכם הכנסות מהשקעות, נכסים בישראל או תכניות להעביר חלק מההון לילדים. לכן, “להפעיל” את המשטר הזה רק כי שמעתם עליו מחברים בקבוצת וואטסאפ זו לפעמים טעות יקרה.​

וכאן מגיעה אולי העצה הכי חשובה במעבר למדינה אחרת: כשזה נוגע לכסף שלכם - תושבות, מיסוי, נכסים, העברות לילדים - התייעצות עם איש מקצוע היא חובה, לא מותרות. משפחה, חברים ומכרים יכולים לתת זווית טובה מהשטח, לשתף ניסיון אישי ולהמליץ על אנשי מקצוע - אבל הם לא אלה שיחתמו על הדוח למס הכנסה ולא אלה שיישבו מול רשות המיסים אם משהו לא נעשה נכון. יועץ מס/רו״ח או עו״ד שמתמחה במיסוי בינלאומי ישראל-ספרד יוכל לבדוק את התמונה המלאה: מצב משפחתי, נכסים בישראל ובחול, הכנסות משכירות, הייטק, קרנות, חברה בע״מ, אופציות, תוכניות לעתיד ועוד - ולהמליץ על מסלול שמתאים לכם, כולל האם ומתי לנתק תושבות, האם נכון להיכנס לחוק בקהאם ואיך לדווח בצורה מסודרת בשתי המדינות.​

השורה התחתונה: מיסוי לישראלים בספרד הוא תחום שאפשר לנהל בצורה חכמה ומסודרת - אבל הוא לא מקום לאלתורים. כמה שעות פגישה עם מומחה טוב, וזה עולה כסף, בדרך כלל עולה הרבה פחות מטעויות מס שיכולות להישאר אתכם שנים קדימה.